לְדָנִי יֵשׁ אוֹפַנַּיִים כְּחוּלִּים. הוּא רוֹכֵב עַל הָאוֹפַנַּיִים כָּל יוֹם. בַּבּוֹקֶר הוּא רוֹכֵב עַל הָאוֹפַנַּיִים לְבֵית הַסֵּפֶר. אַחַר הַצָּהֳרַיִים הוּא רוֹכֵב עַל הָאוֹפַנַּיִים בַּפַּארְק. יוֹם אֶחָד הוּא נוֹפֵל מֵהָאוֹפַנַּיִים. הוּא בּוֹכֶה, אֲבָל קָם לְבַד. אִמָּא שָׂמָה פְּלַסְטֵר וְהוּא מְחַיֵּיךְ. לְמָחֳרָת הוּא שׁוּב רוֹכֵב עַל הָאוֹפַנַּיִים..

לדני יש אופניים כחולים. הוא רוכב על האופניים כל יום. בבוקר הוא רוכב על האופניים לבית הספר. אחר הצהריים הוא רוכב על האופניים בפארק. יום אחד הוא נופל מהאופניים. הוא בוכה, אבל קם לבד. אמא שמה פלסטר והוא מחייך. למחרת הוא שוב רוכב על האופניים..

Dani has a blue bicycle. He rides his bike every day. In the morning, he goes to school by bike. In the afternoon, he rides his bike in the park. One day, he falls off his bike. He cries, but he gets up all by himself. His mom puts a bandage on him, and he smiles. The next day, he rides his bike again.