לִירוֹן: אֵיזוֹ תַּעֲרוּכָה יָפָה... נָדָב: כֵּן, הַתַּעֲרוּכָה מְעַנְיֶינֶת. לִירוֹן: יֵשׁ פֹּה צִיּוּרִים יָפִים וַאֲנִי אוֹהֶבֶת גַּם אֶת הַפְּסָלִים. נָדָב: גַּם אֲנִי. יֵשׁ פֹּה גַּם צִילּוּמִים מְעַנְיְינִים. לִירוֹן: נָכוֹן. אֶפְשָׁר לִקְנוֹת גַּם סֵפֶר שֶׁל הָאָמָּן. נָדָב: יֵשׁ פֹּה קָפֵטֶרְיָה. אַתְּ רוֹצָה לִשְׁתּוֹת קָפֶה? לִירוֹן: כֵּן, לָמָה לֹא.

לירון: איזו תערוכה יפה... נדב: כן, התערוכה מעניינת. לירון: יש פה ציורים יפים ואני אוהבת גם את הפסלים. נדב: גם אני. יש פה גם צילומים מעניינים. לירון: נכון. אפשר לקנות גם ספר של האמן. נדב: יש פה קפטריה. את רוצה לשתות קפה? לירון: כן, למה לא.

Liron: What a beautiful arrangement... Nadav: Yes, the arrangement is interesting. Liron: There are beautiful sculptures here, and I also love the paintings. Nadav: Me too. There are also fascinating photographs here. Liron: Right. Maybe I can also buy a book by the artist. Nadav: There's a café here. Do you want to have a coffee? Liron: Yes, why not.